יפה נ' אבחון מושלם לרכב בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בסכום של 15,000 ₪ כתוצאה מבדיקה רשלנית של הנתבעת 1, שבוצעה ע"י נתבע 2.

ביום 15.8.10 הביא התובע רכב שהיה מעוניין לרכוש לבדיקה במכון של הנתבעת 1. בוצעה בדיקה, ובין היתר, נאמר בסעיף 8 תחת הכותרת: "שילדה מרחב – מעיכות, שריטות מרכב סביב, תיקונים כלליים בגוף המרכב תיקוני פח וצבע". לכן נקבע שפריט זה ברכב לא תקין, אם כי הוגדר כלקוי בר משמעות נמוכה.

יש להוסיף שהיו מספר פריטים נוספים לא תקינים ברכב, אך על אף זאת, רכש התובע את הרכב בסך של 130,000 ₪.

זמן קצר לאחר הרכישה, לקח התובע את הרכב למוסך, ואז התברר לו שיש צורך להחליף את דלת תא המטען האחורי של הרכב שלא ניתן לתיקון, ביחד עם צבע ועבודה, מדובר על תיקון שעלותו 13,291 ₪.

התובע פנה לנתבע והתלונן על כך שלא הובהר לו בעת הבדיקה כי מדובר בנזק כה מהותי, ולכן הוא מסיק כי מדובר בבדיקה רשלנית, ולכן הוא רואה את הנתבעים כאחראים לפצות אותו בגין סכום התיקון. בפועל, התובע לא ביצע את התיקון עקב כך שהשקיע סכום גדול לרכישת הרכב.

ברוב הגינותו, מודה התובע כי לאחר שקיבל את הדו"ח הוא לא התייעץ עם איש לגבי עלות התיקונים הנחוצים לרכב. אולם, טוען התובע שכאשר ביקש את נתבע 2 לתת ציון לרכב מ- 1-10, אמר לו זה, 8.5 וכי מדובר ברכב טוב. לטענת התובע, דלת שאינה שמישה, היא פגם משמעותי, והנתבע 2 היה חייב להפנות תשומת ליבו לכך, ומכאן תביעתו.

הנתבעים, באמצעות נתבע 2 – טוענים שעפ"י טופס המבחן נאמר במפורש: "משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקון, יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב".

כמו כן, הדגיש נתבע 2 בפני ביהמ"ש שלא נהוג לתת עצות לרוכשי רכב האם לרכוש רכב או אם לאו, ובוודאי הוא לא מסר לתובע הערכה שהרכב הוא בציון של 8.5, אם כי אכן הרכב היה רכב טוב לדעתו.

לגבי הגדרת הליקויים בפח ובצבע כבעלי משמעות נמוכה, הנתבע טוען, אומנם כך המצב, כאשר הדגש בבדיקה הוא על המצב המכאני של הרכב, ולא על צורתו.

לא זו אף זו, על אף שלא מקבל הנתבע 2 שבדיקתו היתה רשלנית או לקויה, כאשר פנה אליו התובע, אכן הוא הציע להביא את הרכב למוסך מורשה על ידו לצורך תיקון דלת אחורית של הרכב, אך התובע עמד על כך שיש צורך להחליף את הדלת, ואילו הנתבע סבר ביחד עם פחח מקצועי, שניתן לתקנו. הצעתו לתקן את הרכב היתה לפנים משורת הדין כדי לספק שירות טוב ללקוח.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי לכך:

1.בכל הנוגע לליקויים בפח ובצבע הרכב, נקבע בצורה חד משמעית בדו"ח כי מצב הרכב אינו תקין, ושיש מספר פגיעות בגוף, ושהרכב עבר תיקוני פח וצבע.

התובע עצמו הודה שהבעיה עם דלת תא המטען היתה שבוצע תיקון לא מוצלח ע"י הבעלים הקודמים של הרכב.

2.ההערות בגוף טופס הבדיקה שנחתם ע"י התובע מצביעות על כך שעל הקונה לפנות להערכת מחיר לתיקון למוסך מורשה, ולו התובע היה עושה זאת בטרם הרכישה, היה מגלה את עלות התיקון עבור עצמו, וניתן היה לדרוש הפחתת המחיר כתוצאה מכך.

3.התובע פעל בתום לב, אך אין לו בסיס לדרוש פיצוי מאת הנתבעים אשר ביצעו את המוטל עליהם בצורה נאותה.

4.מקובלים עלי דברי מר אלי לוי – הנתבע 2, כי אכן הציע לעזור לתובע לתקן את הרכב, אך התובע, מסיבות השמורות עימו, עמד על כך שיש צורך להחליף את הדלת ולא היה מסתפק בתיקון נוסף.

כמו כן, אני מאמין למר לוי שאמר שהציע את עזרתו כשירות ללקוח ולא מכיוון שסבר כי בדיקתו היתה לקויה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

כל צד ישא בהוצאותיו.